בחר מערך(י) מידע¶

לשאול את הקהילה¶

אנו ממליצים שתייעץ עם הקהילה במקרה הראשון. הכוונה לאנשים שיגשו למידע וישתמשו בו, והם אלה שיש להם את ההבנה, איזה מידע הוא בעל ערך.

1. הכינו רשימה קצרה של בסיסי נתונים פוטנציאלים, שתרצו משוב לגביהם. אין זה משנה שרשימה זו תתיישב עם הציפיות שלך - הכוונה העיקרית, היא לתת את תחושת הצורך. זה יכול להתבסס על :מושג: ‘מידע פתוח’ של ארצות אחרות.
2. צור בקשה להערות
3. פרסם את בקשתך בדף אינטרנט. וודא שניתן להגיע אליו בכתובת אינטרנט ישירה. בדרך זו, כאשר ישתפו את הבקשה ברשתות החברתיות, ניתן יהיה להגיע אליה בקלות.
4. שליחת תגובות להצעה צריכה להיות פשוטה. הימנע מלהתנות זאת ברישום כלשהו - הדבר יוביל לצמצום התגובות.
5. הפץ את הבקשה ברשימות דיוור רלוונטיות, פורומים ואחרים, תוך קישור לדף הבקשה.
6. ערוך אירוע היוועצות. קבע אותו במועד שיהיה נוח גם לאיש העסקים, גם לשוחר המידע וגםלפקיד הממשל.
7. בקש מפוליטיקאי לשאת דברים מטעם הגוף אותו אתה מייצג. סביר ,שמידע פתוח יהווה חלק ממדיניות רחבה יותר של הגברת הנגישות למידע ממשלתי.

בסיס העלות¶

כמה כסף מוציאות חברות על איסוף ותחזוקת מידע שברשותן? אם הן מוציאות סכום גדול על סוג מסוים של מידע, סביר שאחרים ירצו להגיע אליו.

טיעון זה עלול להיות רגיש למדי לדאגה מפני “נסיעת חינם”. תצטרכו לענות על השאלה, מדוע יש לתת בחינם מידע, שהינו כה יקר? התשובה היא, שההוצאה נספגת על-ידי הסקטור הציבורי, כדי לבצע תפקוד מסוים. העלות של שליחת מידע זה, מרגע שנאסף, לצד שלישי, היא שולית. לפיכך, אין לחייבם כלל.

קלות השחרור¶

לעתים, במקום להחליט מה יהיה המידע היקר ביותר, כדאי לראות מהו המידע שיהיה הכי קל להעבירו לידי הציבור. שחרורים קטנים ופשוטים יכולים לשמש כזרזים לשינוי התנהגות של ארגונים.

למרות זאת, יש להיזהר עם גישה זו. ייתכן שלשחרורים קטנים אלה אין ערך ממשי, וכשום דבר לא יוכל לצמוח מהם. אם זה קורה, האמונה בפרויקט כולו עלולה להתערער.

צפה בשותפיך¶

התנועה למידע פתוח נמצאת בתהליך צמיחה. סביר שיהיו רבים בסביבתך, שמבינים מה קורה במקומות אחרים. צור רשימה על בסיס מה שחברות אלה עושות.